נגישות אתרים: מה החוק דורש מעסק

אם יש לכם עסק עם אתר, כנראה כבר קיבלתם מייל או שיחה שמתחילים ב"האתר שלכם לא נגיש". חלק מהפניות האלה מוצדקות, חלק פחות. אז מה החוק באמת דורש, מי פטור, ומה צריך לעשות? ריכזנו כאן את העיקר.

חשוב לומר מראש: זה מידע כללי, ולא ייעוץ משפטי. המקור שעליו נשענו הוא אתר כל זכות, נכון לאוגוסט 2026. במקרה ספציפי, כדאי לבדוק עם עורך דין או מורשה נגישות.

על מי חלה החובה

ככלל, אתר או אפליקציה שנותנים שירות לציבור בישראל, או מידע על שירות כזה, צריכים להיות נגישים לאנשים עם מוגבלות. זה כולל עסקים פרטיים, עמותות וגופים ציבוריים, ושירותים כמו מסחר, בריאות, חינוך, פנאי, תיירות ושירותים פיננסיים.

ונקודה שמפתיעה הרבה אנשים: מי שחייב להנגיש את האתר הוא מי שמפעיל אותו, ולא מי שבנה אותו. כלומר האחריות היא של בעל העסק.

מה זה "אתר נגיש"

אתר נגיש לפי החוק הוא אתר שעומד בתקן הישראלי 5568, שמבוסס על ההנחיות הבינלאומיות לנגישות תכנים באינטרנט. בפועל זה אומר, בין השאר:

• טקסט חלופי לתמונות, כדי שקורא מסך יוכל לתאר אותן לעיוורים.
• אפשרות לעבור על כל האתר עם מקלדת בלבד, בלי עכבר.
• ניגודיות מספקת בין טקסט לרקע.
• טפסים עם תוויות ברורות והודעות שגיאה מובנות.
• כתוביות לסרטונים, במקרים שבהם החובה חלה.
• הצהרת נגישות באתר, עם פרטים על ההנגשה ודרך ליצור קשר בנושא.

מי פטור

יש כמה פטורים, וחלקם אוטומטיים. לפי כל זכות:

• עוסק פטור - פטור מלא מהנגשת שירותי אינטרנט.
• מחזור שנתי ממוצע מתחת ל-120,000 ₪ - פטור זמני ל-3 שנים, שמתחדש כל עוד המחזור נשאר מתחת לסף.
• מחזור שנתי ממוצע בין 120,000 ל-1,000,000 ₪ - פטור זמני רק לאתרים קיימים שהתחילו לפעול לפני 26.10.2017, ובתנאי שדרכי ההתקשרות מפורסמות באופן נגיש. אתר חדש שנבנה אחרי התאריך הזה צריך להיות נגיש.
• מחזור מעל 1,000,000 ₪ - אין פטור אוטומטי, ואפשר לבקש פטור מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
• אתר עם מעט משתמשים - אם השימוש מחייב הרשמה ורשומים בו עד 500 משתמשים.

יש גם פטור במקרים שבהם התאמה מסוימת לא אפשרית טכנולוגית, אבל הוא לא אוטומטי וכרוך בחוות דעת מקצועית.

מה קורה אם האתר לא נגיש

לפי החוק, מי שקיבל הודעה על הפרה צריך לתקן אותה בתוך 60 ימים. אם לא תיקן, הוא חשוף לתביעה אזרחית של עד 50,000 ₪ בלי הוכחת נזק, ובמקרים מסוימים גם לקנס, לצו נגישות מהנציבות או לתובענה ייצוגית.

במילים אחרות, הרבה יותר פשוט לטפל בזה כשבונים את האתר מאשר אחרי שמגיע מכתב.

ומה עם התוספים שעושים "נגישות בקליק"?

כפתור נגישות שמגדיל טקסט או משנה צבעים יכול לעזור לחלק מהגולשים, אבל הוא לא הופך אתר לנגיש. אם הטפסים לא עובדים עם מקלדת, אם לתמונות אין תיאור ואם המבנה של העמוד לא הגיוני לקורא מסך, הכפתור לא יפתור את זה. הנגישות צריכה להיות בתוך הבנייה.

מה לבדוק באתר שכבר יש לכם

אפשר לעשות בדיקה ראשונית לבד, בלי כלים מיוחדים:

1. נסו לעבור על האתר עם מקש Tab בלבד. אתם רואים איפה אתם נמצאים? מגיעים לכל קישור ולכל שדה בטופס?
2. הגדילו את הטקסט בדפדפן ל-200%. האתר עדיין קריא, או שדברים עולים אחד על השני?
3. בדקו אם יש באתר הצהרת נגישות, ואם יש בה פרטי קשר אמיתיים.
4. בדקו את הטפסים: לכל שדה יש תווית? הודעת שגיאה מסבירה מה לא בסדר?
5. עברו על התמונות החשובות: יש להן תיאור?

בדיקה כזאת לא מחליפה בדיקה מקצועית, אבל היא תיתן לכם מושג איפה אתם עומדים.

איך אנחנו עובדים עם זה

באתרים שאנחנו בונים, הנגישות היא חלק מהעבודה מההתחלה. לפני שאתר עולה לאוויר אנחנו בודקים נגישות ומהירות, ומכינים הצהרת נגישות. זה לא החלק הכי זוהר בפרויקט, אבל הוא חלק מהאחריות.

לאתרים של עמותות, קליניקות וגופים שפונים לקהל רחב, זה חשוב במיוחד. כתבנו על זה גם בעמודים בניית אתר לעמותה ובניית אתר לקליניקה.